סמארה ואח' נ' ברדה הובלות בע"מ ואח'

פסק דין

רקע כללי בתמצית

1.התובעים הגישו תביעה כספית על סך 6,103 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב – משאית ללימוד נהיגה – שבבעלות התובע מספר 1. התביעה הוגשה בתחילה נגד בעלת הרכב המעורב (ג'יפ) ובשלב מאוחר יותר צורפה חברת הביטוח אליהו כנתבעת נוספת.

2.בכתב התביעה נטען בין היתר, כי נהגת הג'יפ ביקשה לפנות שמאלה בצומת ונכנסה אליה באור אדום וכתוצאה מכך נגרמה התאונה עת המשאית נסעה באור ירוק.

3.הנתבעת בכתב הגנתה ציינה בין היתר, כי בעת התאונה נהג במשאית תלמיד אשר ניסה להספיק להשיג את הרמזור, נכנס לצומת לאחר שהתחלף האור ברמזור בכיוון נהיגת המשאית לאדום וכך אירעה התאונה בעת שהג'יפ נכנס לצומת באור ירוק ונגרמו לו נזקים.

4.בדיון שהתקיים העיד התובע מספר 2 (המורה לנהיגה – אשר לא ברור מעמדו ומדוע הינו תובע בתביעה). התובע הנ"ל פרט את האופן שבו התרחשה התאונה לשיטתו והשיב לשאלות נציג הנתבעת מספר 2. לדבריו, בין היתר הוא נסע עם תלמיד בכביש ישר בין עירוני באור ירוק כאשר נהגת הג'יפ עמדה בנתיב הימני מבין שניים לפניה שמאלה ולקראת סיום חציית הצומת יצא הג'יפ בסיבוב ונפגע על ידי המשאית. התובע הכחיש כי אמר לנהגת הג'יפ כי ניסו להספיק את הרמזור. הוא נשאל היכן התלמיד שנהג במשאית בפועל והשיב: "התלמיד כבר סיים ללמוד ואין לי קשר איתו, למעשה אני חושב שאני אחראי ולא התלמיד אני נחשב הנהג" (עמ' 2 שורות 28-30).

5.נהגת הג'יפ העידה אף היא, כי היא חיכתה ברמזור בזמן שעמדה בנתיב השמאלי, הרמזור הפך לירוק, היא החלה לנסוע, ואז ראתה בזווית העין את המשאית מגיעה לכיוונה, ניסתה להתחמק אך אירעה התאונה ומורה הנהיגה (התובע מספר 2) אמר שהוא ניסה להשיג את הרמזור בעוד שהתלמיד היה מבוהל ולא ניתן היה לדבר איתו.

העדה השיבה לשאלות ובחקירה נגדית (עמ' 3 לפרוטוקול).

6.עם סיום החקירות סיכמו הצדדים טיעוניהם כמפורט בעמוד 4 לפרוטוקול.

דיון והכרעה

7. במישור האזרחי יש להבחין בין "נטל השכנוע" לבין "חובת הראיה".

נטל השכנוע – מבטא את החובה העיקרית המוטלת על בעת דין (תובע או נתבע) להוכיח את טענותיו כלפי יריבו.

חובת הראיה - מבטאת חובה "נילווית" טפלה במהותה לנטל השכנוע. לעינינו של הנושא בנטל השכנוע משמעה של חובה זו היא להביא ראיות לעמידה באותו נטל, ואילו לעניינו של היריב משמעה של חובת הראיה הינה להביא ראיות להשמטת הבסיס מתחת לכוחן של אלו אשר הובאו לחובתו.

ר': י' קדמי, "על הראיות – הדין בראי הפסיקה", מהדורה 2003, בעמודים 1506-1505

א' הרנון, "דיני ראיות" א' בעמ' 22

ב- רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נ"ז (4) 891, נפסק בין היתר כי:

"... נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו...".

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

עולה אם כן, כי מידת ההוכחה הנוהגת במישור האזרחי היא "הטיית מאזן ההסתברויות" לזכותו של הנושא בנטל השכנוע.